א. ארנסון בע"מ
התחלות
1961 – בארץ, עבודה על "המוביל הארצי", תחנת השאיבה בצלמון
1962-3 – שוב בקנדה, כבר נשוי לשרה, עובד בחברת McNamara בויניפג ואח"כ בטורונטו
1964 – אקרה, גאנה – בניית הבנק המרכזי בבירה, תחת שלטון נקרומה הרודני
1965 – הכנה לבניית "הגבעה הצרפתית" בירושלים (אז – קנדה-ישראל), מטעם האדריכל הקנדי ססיל בלנקסטין, במשרדו של עוה"ד אליהו לנקין
1965 – בניית מסוף הנוסעים בנמל חיפה, מפעל "מודול בטון" בכרמיאל, כשכיר בחברה הלאומית להנדסה (פול שולמן)
1967 – שיקום והרחבת האודיטוריום במרכז הכרמל (כיום ע"ש רפפורט), "בית אבא חושי" ביזרעאליה ומבנים שונים בחיפה, כשותף בחברת טננבאום-ווב בע"מ
1968 – הקמת גשר רופין (רושמייה) בחיפה. הגשר התמוטט כתוצאה ממפולת קרקע, אבי השלים אותו, ושנה לאח"כ יצא לעצמאות
1969 – הקמת א. ארנסון בע"מ
אבי וטדי קולק בחנוכת ככר העיר, 1992
יציקה ראשונה בככר העיר ירושלים
קבלת תואר רב קבלן מטעם התאחדות הקבלנים
חבורת "קבלני הצמרת" – זכריה דרוקר, יעקב פריצקר ועוד
טיול עובדים בקפריסין, 35 שנים לחברה
25 שנה לחברת ארנסון
בתי חולים
כלא צלמון
בית דניאל
בתי מגורים
בתי מלאכה
בתי מלון
חוברות עבודה
תרגום מאנגלית של חוברות שיצאו מדי פעם. הטקסט נכתב בידי אבי ארנסון ולאחריו באה רשימת עבודות נבחרות. כמה מהפרוייקטים שלא נכנסו לחוברות מובאים ברשימות ללא ציון זמן. המידע לגבי התקופה 2004-8 לוקה בחסר, למרות כל המאמצים להשלימו.
1982 – I
במשך יותר מעשור של עבודה איכותית על עשרות פרויקטים של מבני ציבור ומגורים בולטים, חברת א. ארנסון בע"מ בנתה גם מה שהוא מעבר לבניינים: מוניטין מבוסס כאחת החברות המובילות בארץ להנדסת תשתיות ובנייה לתעשייה, למבני ציבור, בתי חולים ובנייני מגורים.
הצירוף של ידע טכני, ציוד איכותי ובסיס פיננסי איתן איפשר לא. ארנסון בע"מ לכבד בעקביות את החזון של מייסדה, אבי ארנסון. זה אומר בפשטות: לספק מקצועיות מעולה, לשמור על לוח הזמנים, לכבד את החוזה.
חברה צעירה ודינמית זו נוסדה ב-1970 על ידי מר ארנסון, מהנדס אזרחי שנולד ולמד בקנדה. אבי ארנסון לקח חלק בשורה של פרויקטים הנדסיים ברחבי העולם לפני שהתיישב בחיפה ב-1965. עם הקמת החברה הנושאת את שמו, הוא הביא עמו שנים של נסיון מצטבר ומסירות למקצועיות איכותית. בנוסף לכך, מר ארנסון מאמין בשני מרכיבים הכרחיים לסטנדרט בנייה גבוה: כח אדם מעולה והציוד המתקדם ביותר שבנמצא.
עמוד השדרה של החברה הוא צוות הניהול, המורכב מכעשרים מהנדסים אזרחיים בעלי השכלה מעולה. יחד עם מומחים טכניים ופיננסיים, הם מהווים גוף מפקח קבוע, המונה יותר ממאה איש. צוות זה מנהל כח עבודה של יותר מאלף פועלים, בנוסף לקבלני משנה וספקים מכל רחבי הארץ.
בנוסף למגוון הרגיל של ציוד וכלים סטנדרטיים, מחזיקה החברה בכתריסר מנופים ועגורנים, ציוד שאיבה, פיגומים כבדים וכן ציוד מיוחד ליציקת אלמנטים טרומיים ותמיסת ייצוב (בנטונייט), עוגנים ועוד. חברה-בת בשם מ.א. פלדות ורשת בע"מ, ספקית ברזל לבנין ובטון מוכן, משלימה את חברת האם המספקת בדרך זו את כל השירותים לבנין.
תשומת הלב הקפדנית לאיכות מיושמת לא רק בשדה הבנין. המשרד הראשי של א. ארנסון בע"מ מצויד במחשב עצמי מסוג IBM34, המבטיח חשבונות ותשלומים מדויקים ומהירים. א. ארנסון בע"מ ניהלה מחזור של 35 מיליון דולר בשנת המס 1980-81. נתון זה מייצג צמיחה רצופה של כ-20% בשנה בכל השנים האחרונות. החברה רווחית בעקביות.
1993 – II
במשך יותר משני עשורים חברה לה קבוצה של אנשי מקצוע מסורים ויחד הפכו את ניהול החברה ופיתוחה לעבודת חייהם. אנשים אלה היו מעורבים אישית בביצוע רוב הפרוייקטים החשובים בהנדסה אזרחית במדינה. א. ארנסון בע"מ הפכה לחברה המובילה בישראל בבניית תחנות-כוח, גשרים, מסועים, מבני חנייה, מפעלים כימיים; אחת הטובות בארץ במיבני ציבור, משרדים, בתי חולים, מלונות ותעשייה כבדה. אנו פעילים בתחום הידוע בקיצוניות הפכפכה, אך שרדנו את הזמנים הרעים ופרחנו בזמנים הטובים, תודות לתרכובת ברוכה של כמה גורמים: נאמנות הקליינטים; יחסים מבוססי אימון ותמיכה הדדית עם הספקים, קבלני המשנה והבנקים; צוות מסור; טכנולוגיה מתקדמת; ולבסוף, כמובן, הרבה מזל. אנו בהחלט מתכוונים לשמור על מעמדנו המוביל בשנים הבאות. כמו בעבר, אנו מאמינים שהדרך היחידה לעשות זאת היא בעזרת יישום מלא של מיטב הטכנולוגיה, המיומנות והמסירות העומדים לרשותנו לביצוע המשימה.
תוכן: גשרים ותעבורה, תחנות כח, מפעלים כימיים וטיפול בשופכין, מבנים ומסועים לתעשייה, מיבני ציבור, רבי קומות, מלונות, בתי חולים, פרוייקטים חשובים בסדר כרונולוגי.
2000 – III
המבקר באתרי הבנייה שלנו ימצא את ההוכחה הניצחת להישגינו. כחברה פרטית, א. ארנסון בע"מ איננה מחוייבת בפרסום דוחות כספיים. למרות זאת, הדוחות מצויינים, ויציבותנו הפיננסית היא שאיפשרה לנו להשקיע רבות בציוד כמו מנופים כבדים ובנייה מתועשת, וכן לא לחסוך מאומה בתחום הבטיחות ומניעת תאונות עבודה. אנו מעורבים ביותר בפיתוח הליכים לבקרת איכות ולאחרונה קיבלנו הסמכה ל- ISO 9002.
המציאות הקשה של "סגירת" הגדה המערבית הכריחה אותנו לבנות לגמרי מחדש את כוח העבודה שלנו. למזלנו הצלחנו לקלוט קבוצה מצויינת של עולים צעירים מרוסיה, המשמשים כמפעילי ציוד כבד, מנהלי עבודה, מודדים ומהנדסים, שהביאו לחברה הרבה כשרון, מיומנות ומרץ. יחד עם עובדים זרים זמניים וקבוצה קטנה של ישראלים התגברנו על המשבר. אנשים ונשים אלה משתלבים בבנייה המתועשת שאומצה על ידי החברה ומפיקים בנייה איכותית יותר מבעבר.
החברה מוצאת עצמה מעורבת יותר ויותר בבניית רבי קומות למשרדים ומגורים, מרכזים מסחריים ומלונות, שהם תחומי הצמיחה בנדל"ן, בעוד היא ממשיכה לפרוח בתחומים המסורתיים שלה, כגון תחנות כוח, התעשייה הכימית ובנייה לתעבורה.
חוברת זו מציגה את רוח הצוות והגאווה בעבודה של האנשים הגורמים להצלחת החברה.
תוכן: תעבורה, מבני תעשייה, מבני ציבור, מבנים למסחר, מלונות, קניונים, מבני מגורים, רשימה כרונולוגית.
2004 – IV
א. ארנסון בע"מ היא חברה פרטית המזוהה עם הבנייה בארץ. רשימת הפרויקטים שבצענו בשלושת העשורים האחרונים מוכיחה ששינינו בפועל את פניה של הארץ והגענו למעמד מוביל בתחום הבנייה והפיתוח. אנו גאים להיות קשורים במספר גדול של מיזמי דגל בכל רחבי הארץ – מהרחבתו של נמל התעופה הבינלאומי בלוד לתחנות רכבת, מגשרים ומלונות לתחנות כוח ומגדלי משרדים, מאוניברסיטאות ובתי חולים לקניונים ומבני תעשייה. מול אתגרי האלף הבא, החברה חזרה לבנות למגורים ומרחיבה את פעילותה בתחום הבנייה לתעשיית ההיי-טק.
אין זה סוד שחברת א. ארנסון היא חברה מצליחה ביותר. לו נשאלתי מהם הגורמים העקריים להצלחתנו, הייתי עונה בפשטות: איכות, בטיחות, משאבי אנוש. עם דבקותנו הבלתי מתפשרת באיכות, עם מדיניות של דאגה לבטיחות מעבר לסטנדרטים הנדרשים (מדיניות שהביאה לנו פרסים רבים בתחום בטיחות האתרים), ועם ההתלהבות, הגאווה והמסירות של האנשים והנשים המהווים את כוח העבודה שלנו, שמרנו על מעמד מוביל בתחום הבניה.
גורמים נוספים להצלחתנו הם: השקעה מתמדת בטכנולוגיה חדישה, שיטות עבודה מתקדמות והתנהלות מיטבית, וכן עמידתנו בלוחות זמנים. כאשר הקמתי את החברה ב-1969 הייתי קבלן חיפאי. בשנים הבאות הפכה החברה לגורם לאומי בתחום הבניה. בהמשך הרחבנו את אופקינו לתחומי היזמות והפיתוח, המהווים כיום שליש מכלל פעילותנו.
אני תקווה שחוברת זו תשמש צוהר לעולמה של א. ארנסון בע"מ.
פרופיל החברה
מאז הקמתה של א. ארנסון בע"מ כחברה פרטית בניהול משפחתי, ע"י המהנדס הקנדי אבי ארנסון, פעלה החברה כחלוצה בתחום הבנייה בארץ. היום, בעשור הרביעי לקיומה, היא הוערכה ע"י דן וברדסטריט ב-1999 כחברה הששית בישראל בתחום הבנייה, הפיתוח והתשתיות. לחברה הסמכה ל-ISO 9002 והיא מתמחה בעבודות הנדסה אזרחית בהיקף גדול בכל רחבי ישראל. החברה מחזיקה בבעלות על מכונות וציוד כבד הדרושים לפעילותה והשקיעה רבות בטכנולוגיות בנייה חדישות וידידותיות לסביבה. בשנים האחרונות הגדילה החברה את מעורבותה בבנייה למגורים ולתעשיית היי-טק, ופנתה מעבר לבנייה גם לייזום, בהשקעות הון בפרויקטים למגורים, בתי מלון, מגדלי משרדים ומבנים מסחריים.
לקוחות החברה יודעים להעריך את הערך המוסף שהיא מביאה לכל פרוייקט: מבנה ניהולי מצומצם ויעיל, פעילות ממוחשבת בדרגה גבוהה, סטנדרטים של בטיחות ואיכות מעבר לנדרש בענף ומוניטין מוכח של עמידה בלוחות זמנים. המבנה הניהולי ההדוק שלנו מבטיח בקרת איכות מירבית ברמת האתר, ומערכת הדיווח השוטף תומכת באבטחת האיכות ברמת החברה. אנו נהנים גם מהישג בטיחותי יוצא דופן, עם שלושה פרסי בטיחות אתרים בשנתיים האחרונות. במשך השנים פיתחה החברה מומחיות בבניית פרויקטים מורכבים ומאתגרים, במיוחד כאלה המחייבים בקרת אקלים, שרותי מעליות ורמת גימור גבוהה.
בזכות המיבנה הארגוני הייחודי, זכינו במוניטין של ניהול ברמה הגבוהה ביותר לגבי עבודות בנייה אזרחית רחבות היקף. מודל הניהול ההדוק שלנו מעניק לנו יכולת בקרה מירבית בכל האתרים. כוח העבודה המודולארי והגמיש שלנו משולב אינטגראלית בהנהלה האוטונומית של האתרים, המדווחת ישירות למהנדס הראשי של החברה. כך אנו מבטיחים הנהלה זורמת, מתואמת ויעילה של הפרויקטים בביצוע. אנשי הדרג המנהל-מפקח שלנו כוללים מפעילי ציוד, מנהלי עבודה, מודדים ומהנדסים מהטובים בארץ, המפעילים את העובדים המנוסים שלנו. הודות למרצם, כשרונם ומסירותם לרמת ביצוע מירבית, וכן לבחירה המדוקדקת של קבלני משנה, אנו מצליחים באופן רצוף לגמור את הפרויקטים שלנו בזמן המיועד. צוותים מודולאריים וגמישים אלה הם תרומה חיונית להצלחת החברה.
א. ארנסון היא חברה פרטית, אך אין זה סוד שמצבה הפיננסי איתן, ואף דורגה בשנת 1999 ע"י דן וברדסטריט כחברה הששית בגודלה בארץ בתחום הבנייה, הפיתוח והתשתיות. החברה מנצלת את הנזילות הגבוהה שלה ואת מצבה הפיננסי האיתן כדי להיכנס לשותפויות מוגבלות במספר פרויקטים גדולים וכן להשקעה של מיליוני דולרים בטכנולוגיות ליצירת תבניות ליציקת בטון. החברה השקיעה את עודפי המזומנים שלה בשותפויות מיעוט בבתי מלון, בנייני משרדים ומבנים מסחריים ברחבי הארץ. חלקם של הפרויקטים ביזמות ופיתוח עצמיים הולך וגדל, ובעת כתיבת דברים אלה הוא עומד על שליש מפעילות החברה. מצב זה נותן לנו יכולת טובה יותר לשלוט על המפרט הטכני של הפרוייקטים ועל בחירת קבלני המשנה לביצועם.
החברה נמכרה בשנת 2008 לחברת אוסיף שבשליטת ארקדי גאידמק. זמן מה לאחר מכן, עם התמוטטות עסקיו של גאידמק בארץ, נקנתה א. ארנסון מהבנקים על ידי קבוצת אייזנברג, בהובלת שלמה אייזנברג. אבי ארנסון נשאר לנהל את החברה למשך תקופה קצרה, והמשיך לנהל את שאר החברות והנכסים שבבעלותו. החברה הלכה והדרדרה, אייזנברג תבע את ארנסון, והמשפט נמשך כ-8 שנים, עד שהסתיים בפשרה בשנת 2016.
פירוט הפרוייקטים לאורך השנים
|
פרוייקט |
תיאור |
מזמין |
1972 |
בית חולים פלימן למחלות כרוניות, חיפה |
400 מיטות, מטבחים, מעבדות ומרכז אנרגיה |
עיריית חיפה |
|
מת"ם פארק תעשיות מדע, חיפה |
מרכז לייצור אלקטרוני עבור חברות אלסינט ואלביט, שלב ב' |
עיריית חיפה |
|
דיור, רכסים |
60 דירות שיכון |
רסקו |
1973 |
תיכון עירוני ג', חיפה |
30 כיתות |
עיריית חיפה |
? |
בית כנסת רוממה, חיפה |
|
|
? |
בית העם באביאל |
|
|
1974 |
תיכון אורט, חיפה |
תוספת לביה"ס, כולל מעבדות, אולם ספורט וכיתות לימוד |
עיריית חיפה |
1975 |
מפעלי נייר חדרה |
מכונה מס. 4, 50,000 מ"ר בנייה קשוחה |
מפעלי נייר אמריקה-ישראל בע"מ |
|
מרכז הספורט ברוממה, חיפה |
אולם בן 3,000 מושבים, ציון דרך בעיר חיפה |
עיריית חיפה |
|
רחוב מרגלית, חיפה |
60 דירות שיכון |
עיסקה משותפת עם עיריית חיפה |
? |
בית העם, מושב גורן |
|
|
1976 |
נווה יוסף, חיפה |
120 דירות שיכון |
עיסקה משותפת עם עיריית חיפה |
? |
צרכנייה שדמות מחולה/שדה תרומות |
|
|
|
מפעלים כימיים, מפרץ חיפה |
מפעלים לייצור אשלגן ופוספטים ומגוון מבני אחסון |
חיפה כימיקלים בע"מ |
1972 1976 |
תיכון ממלכתי-דתי, קרית אתא |
40 כתות ומעבדות, שני שלבים |
עיריית קרית אתא |
1976 |
תיכון ליאו בק, כרמל צרפתי |
תוספת לביה"ס, כולל חדר אוכל, מטבח ואולם ספורט |
עיריית חיפה |
|
מפעל גלוקוזה, מפרץ חיפה |
|
מיילס כימיקלים בע"מ |
1978 |
מורדות שאנן, חיפה |
90 דירות סטנדרט |
משרד השיכון |
|
נמל חיפה |
שטחי אחסון מכולות |
רשות הנמלים |
|
מפעל בכרמיאל |
מפעל לייצור מנועים |
סבקל בע"מ |
1979 1980 |
נמל חיפה |
חיזוק הרציף הראשי לתנועת מכולות, 2 שלבים |
רשות הנמלים |
? |
טאוור סמי-קונדקטרס, מגדל העמק |
|
|
1979 |
חוף דדו, חיפה |
פיתוח החוף, כולל טיילת ועמדות מצילים |
עיריית חיפה |
|
מרכז סירקין, חיפה |
מרכז מסחרי בלב העיר |
עיסקה משותפת עם שרביב בע"מ |
1979 1980 1981 |
תחנת הכוח "מאור דוד" (אח"כ אורות רבין), חדרה |
בית המשאבות ותעלת מי קירור, יישום של שימוש אינטגראלי בקירות נושאים מבנטונייט, בפעם הראשונה בארץ |
חברת החשמל לישראל |
1980 |
היכל העירייה, עכו |
משרדים חדשים בארכיטקטורה יוצאת דופן |
עיריית עכו |
|
שכונת יעל, עכו |
108 דירות סטנדרט |
תאגיד אלרם |
|
שכונה ג', באר שבע |
40 דירות סטנדרט |
תאגיד אלרם |
|
סדנת תיקונים, מפרץ חיפה |
סדנת תיקוניםמנועי דיזל |
רכבת ישראל |
1981 |
תחנת הכוח "מאור דוד" (אח"כ אורות רבין), חדרה |
מתקן ריסוק לפחם, מסוע פחם |
חברת החשמל לישראל |
|
מפעל רותם דשנים, ליד ערד |
מכלול גדול לייצור דשנים, יותר מ-180 מרכיבים |
רותם בע"מ, כימיקלים לישראל |
|
נאות נחמה, חיפה |
83 דירות יוקרה בשני רבי קומות עם מרכז מסחרי |
קרן הפנסיה של עובדי עיריית חיפה |
1981 |
בית החולים האיטלקי בנצרת |
אגף חדש, כולל חדר אוכל, מטבח וחדרי ניתוח |
מסדר "המשפחה הקדושה" |
|
מתקן מקלף, ים המלח |
הכפלת יכולת התפקוד של המתקן, שימוש בטכניקות חדשניות לזירוז קצב העבודה |
מפעלי ים המלח בע"מ |
|
דיור, באר שבע |
32 בתי גן יוקרתיים |
עיסקה משותפת עם אלרם |
|
מרכז מסחרי, ערד |
מרכז מסחרי ומגדל משרדים בלב העיר |
שיכון ופיתוח |
1982 |
רמות ספיר, חיפה |
40 דירות סטנדרט |
עצמי ושיכון עובדים |
|
מערכת להובלת פחם, שלב א', תחנת כוח "מאור דוד" (אח"כ אורות רבין), חדרה |
בנייה מעל ומתחת לקרקע, כרוכה בבעיות חמורות של ניקוז ופינוי מי תהום |
חברת החשמל לישראל |
|
עמק השמש, חיפה |
81 דירות יוקרה בבנין רב קומות |
עצמי |
1983 |
פאר נוף, חיפה |
66 דירות יוקרה |
עצמי עם שיכון עובדים |
|
מתקן טיהור שפכים, בתי הזיקוק, חיפה |
מפעל שניבנה בתוך שטח בתי הזיקוק, עם בעיות גישה ותנאי קרקע קשים |
בתי זיקוק לנפט בע"מ (בזן) |
1984 |
גשר עופר, חיפה |
גשר יצוק במקום, מעל נתיב תנועה מרכזי, ללא הפסקות בתנועה |
שיכון עובדים |
|
מפעלי ים המלח, סדום |
בנין משרדים מרכזי, מבני שרות ותפעול, שלב ב' |
מפעלי ים המלח בע"מ |
|
מלון נפטון, אילת |
מלון יוקרה 160 חדרים, 14 חודש מתחילת הבנייה למסירה |
הכשרת היישוב בע"מ |
1985 |
רותם דשנים, תחנת כוח חדשה |
חלק ממכלול תעשייתי במישור רותם, דרום הנגב |
רותם בע"מ |
|
מלון המלך שלמה, אילת |
ציון דרך באילת, פרוייקט בנייה שהציב סטנדרטים חדשים לקצב הבנייה ואיכותה |
ישרוטל בע"מ |
|
תחנת כוח קשב, לוד |
מרכז מחשבים, בנק לאומי |
אפשר בע"מ |
|
רמות ספיר ב', חיפה |
52 דירות סטנדרט |
שיכון עובדים |
1986 |
כוכב יאיר |
94 וילות |
עמותת מתישבים |
? |
אלפי מנשה |
יחידות דיור |
|
1987 |
היברו יוניון קולג', ירושלים |
קמפוס זוכה פרסים |
היברו יוניון קולג' |
|
בית שמואל, ירושלים |
מלון, חלק ממכלול היברו יוניון קולג' |
המרכז העולמי ליהדות רפורמית |
1988 |
תחנת כוח רוטנברג, אשקלון |
עבודות שונות בהנדסה אזרחית, בתחנת כוח בת 1100 MW, מונעת בפחם, בשיתוף עם סולל בונה |
חברת החשמל לישראל |
1989 |
גשרי איילון-ירקון, ת"א |
שני גשרים גדולים במפגש נחלי איילון וירקון |
נתיבי איילון |
|
גשר הגיבורים, חיפה |
ואדי רושמייה, הגשר הגבוה והארוך בישראל |
נתיבי איילון |
|
מסוע הפחם, נמל אשדוד |
5 ק"מ מסוע פחם עילי, ניבנה מעל ליבו של נמל פעיל |
אגלו בע"מ, אוסטרליה, עבור רשות הנמלים |
|
בית הכנסת הרפורמי, ת"א |
בית הכנסת הרפורמי הראשי החדש "בית דניאל" |
התנועה הרפורמית |
|
מרכז קהילתי רמת אביב, ת"א |
רמת אביב ג' |
קרן ת"א |
|
גשר קק"ל, ת"א |
כולל פירוק הגשר הגדול שהיה קיים מעל מסילת הברזל |
נתיבי איילון |
1990 |
מתקני נמל, אילת |
הגדלת יכולת פריקת הסחורות |
רשות הנמלים |
|
שני גשרים, ת"א |
המשך העבודות באיילון, גשרים NB122, NB115 |
נתיבי איילון |
? |
פינר/נופית, ליד קרית טבעון |
וילות |
עמותת מתישבים |
1991 |
שני גשרים, ת"א |
צומת גלילות, NB155 |
נתיבי איילון |
|
גשר יגור |
ליד קיבוץ יגור בצפון |
מע"צ |
|
מלון ספורט, אילת |
שלב ב' |
ישרוטל בע"מ |
|
מרכז ספורט ליאו בק, חיפה |
נבנה בלוח זמנים קצר במיוחד |
הסוכנות היהודית |
1992 |
בנין משרדים, חיפה |
פארק תעשיות מת"ם |
החברה הכלכלית חיפה |
|
בי"ח לילדים "שניידר", פתח תקוה |
עיסקה משותפת עם אשטרום בע"מ |
קופת חולים כללית |
1989 1992 |
מרזית בע"מ, בני ברק |
מבני היי-טק, שני שלבים |
בעלות פרטית |
|
גשר השלום, ת"א |
הכפלת הגשר הקיים מעל הכביש המהיר |
נתיבי איילון |
|
מפעלים פטרוכימיים, מפרץ חיפה |
יציקות בטון עבור המפעל |
כרמל אולפינים |
|
מפעל טיהור שפכים, ראשון לציון |
עיסקה משותפת עם בן יקר-גת בע"מ |
אגוד ערים דן |
|
גשר הקריות, חיפה |
מחבר את קרית ים וקרית מוצקין |
נתיבי איילון |
1990 1992 |
מרכז לוגיסטי, קו-אופ, ראשון לציון |
פרוייקט שנבנה בארבעה שלבים |
קו-אופ ת"א |
1993 |
גשר ההלכה |
הכפלת הגשר הקיים מעל הכביש המהיר |
נתיבי איילון |
|
גשרי איילון דרום, ת"א |
חיבור הכביש המהיר הקיים עם ההארכה לדרום |
נתיבי איילון |
|
צומת מסילת הברזל על האיילון, ת"א |
סגירת 6.5 ק"מ מאפיק האיילון לטובת מסילת ברזל חדשה |
נתיבי איילון |
|
ככר ספרא, ירושלים |
בניה מחדש של כל המכלול, כולל בנין העירייה החדש |
עיריית ירושלים ורון הנדסה, קנדה |
|
המרכז הבהאי העולמי, הר הכרמל, חיפה |
הכנת אתר הגנים, חפירה ועוגני סלע |
המרכז הבהאי העולמי |
|
גשר אצ"ל |
איילון דרום ליד ראשון לציון |
נתיבי איילון |
|
גשר משמר השבעה |
גשר להולכי רגל |
מע"צ |
1994 |
מגדלי התאומים, רמת גן |
שני מגדלי משרדים רבי קומות |
בעלות פרטית |
|
מפעל מלט, נשר רמלה |
הרחבה משמעותית של המפעל |
נשר |
|
גשר נחל צין בערבה |
הקמה כולל הטיית הנחל |
מע"צ |
|
גשר נחל נקרות בערבה |
גשר |
מע"צ |
|
גשרי הכפר הירוק |
גשרים לרמת השרון מעל מחלף הכפר הירוק |
מע"צ |
|
גשר בית גמליאל |
הפרדה מפלסית עם הרכבת |
מע"צ |
|
תחנת רכבת השלום, ת"א |
תחנת רכבת עירונית גדולה |
נתיבי איילון, רשות הנמלים והרכבות |
|
גשר וחניון בשער יפו, ירושלים |
פרוייקט ממילא, שלב ב' |
קרתא |
1995 |
תחנת כוח, סדום |
למפעלי ים המלח |
יונדאי |
|
מלון טופז, אילת |
81 סויטות |
מלונות כחול-לבן |
|
מבנה חנייה, אילת |
למלון רויאל גארדנס |
ישרוטל |
? |
מלון מרידיאן, אילת |
|
האחים עופר |
1995-2001 |
פארק תעשיה הרצליה |
פרוייקט משרדים, מסחר, חנייה והיי-טק הגדול בארץ |
לדברוק וגמל בע"מ, בל"ל ושותפים |
1995 |
תחנת הכח אורות רבין, חדרה |
שלב ב' |
חברת החשמל |
1996 |
בית כלא צלמון |
מתקן הכליאה הגדול והמודרני ביותר במדינה |
משרד המשטרה |
1996 |
גשר שחמון, אילת |
גשר המקשר את שכונת שחמון מזרח לעיר אילת |
משרד השיכון |
|
פארק תמר, רחובות |
מבנים לתעשיות היי-טק |
דורבן בע"מ (קבוצת פישמן) |
|
מלון נובה, אילת |
193 סויטות |
משקיעים פרטיים ועצמי |
|
מלון מיראג', אילת |
133 סויטות |
מלונות יונה בע"מ |
|
מלון אמבסדור, אילת |
170 חדרים בחוף הדרומי |
משפחת בן זאב וישרוטל |
|
חוצות שפיים |
מרכז מסחרי, קניון |
קיבוץ שפיים |
|
מרגלית השרון, הוד השרון |
מרכז מסחרי, קניון |
פרדס מרגלית בע"מ, ס. אנגל בע"מ וגמל בע"מ |
|
קניון הראל, מבשרת ציון |
מרכז מסחרי |
פנטהאוז בע"מ |
|
קניון מול הים, אילת |
מרכז מסחרי על הטיילת |
מרכז אום רשרש בע"מ (מול הים) |
|
ווסט פארק, ראשון לציון |
300 וילות |
פנטהאוז בע"מ |
1997 |
מגדל פרידמן, רמת גן |
מגדל משרדים |
קריסטל לייט אחזקות בע"מ |
|
מלון שירת הים, אשקלון |
מלון 200 דירות |
מבני רב דירות בע"מ |
|
שוקניון אגריפס, ירושלים |
שוק מודרני בתוך מבנה עם חנייה |
בעלות פרטית ועצמי |
|
חצרות יפו, ת"א-יפו |
תשתית למבנה חנייה ו-90 דירות יוקרה |
סלע בינוי בע"מ |
|
מלון גני כנרת (פרדייס), טבריה |
אגף חדש עם 108 חדרים |
כור תיירות בע"מ |
|
מרכז לוגיסטי ארצי, ראש העין |
מוסך מרכזי ומחסן חלפים למכוניות, עבור חברות מרסדס, יונדאי ומיצובישי |
כלמוביל בע"מ |
|
מגדלי רובינשטיין, ת"א |
מגדל משרדים, מעל ומתחת לכביש |
טלמית בע"מ |
1998 |
רב שפע, ירושלים |
מרכז מסחרי, גבעת הקומונה |
פנטהאוז בע"מ |
|
מגדל סטפניה, ת"א |
מגדל משרדים סמוך למרכז הטקסטיל |
משפחת טייג |
|
קו ביוב עין כרם, ירושלים |
12 ק"מ בנחל שורק, עם דן רולידר |
עיריית ירושלים |
1999
|
מלון הרודס, אילת |
מלון יוקרה 400 חדרים |
הרודס בע"מ וכור תיירות |
|
בית קרדן, ת"א |
מגדל משרדים |
קרדן בע"מ |
|
מלון שנגרילה, אילת |
מלון נופש, 200 חדרים וסויטות |
חוף אלמוג בע"מ (האחים עופר) |
|
מגדל פלטינום, ת"א |
מגדל בגובה 110 מ', נקודת ציון חדשה בת"א |
רבד בע"מ |
|
רויאל גרדנס, אילת |
שלד המלון, עם בן יקר-גת |
ישרוטל בע"מ |
|
קניון חולון |
מרכז מסחרי בן 85,000 מ"ר |
גמל בע"מ ואלי אפרים |
|
גרנד קניון, חיפה |
שלד המרכז המסחרי, עם אורי דורי בע"מ |
גד זאבי |
|
מזח הפחם, אשקלון |
2000 מ' לתוך הים, עם שפיר הנדסה |
יונדאי עבור חברת החשמל |
|
מלון עץ הזית, ירושלים |
מלון תיירות במזרח העיר |
פרטי |
2000 |
מלון נובוטל, ים המלח |
120 חדרים וספא |
כלל תיירות |
|
קניון שבעת הכוכבים, הרצליה |
95,000 מ"ר, הסתיים ב-12 חודש |
הכשרת היישוב |
2000 |
תחנת הכוח רוטנברג, שלב ב' |
מגוון עבודות הנדסה אזרחית במתקן הפחם השני, 1100 MW, בשיתוף עם שפיר הנדסה בע"מ |
חברת החשמל לישראל |
|
בית שמואל, מרכז שמשון, ירושלים |
תוספת לקמפוס HUC, כולל מלון ובית כנסת |
הקהילה הרפורמית העולמית |
2001 |
מלון הרודס, אילת |
שלב ב' של מלון היוקרה |
הרודס בע"מ וכור תיירות |
|
מכלול רב מכר, צומת גלילות |
חניון ומרכז מסחרי, כולל 23 בתי קולנוע |
תנובה |
|
מגדל אפריקה, ת"א |
מגדל משרדים בן 27 קומות |
אפריקה ישראל ותשובה |
|
משרד החוץ, ירושלים |
בנין חדש ליד בית המשפט העליון |
משרד החוץ |
|
בית המילניום,רעננה * |
מכלול היי-טק |
פיתוח עצמי עם דירום ומיכלסון |
|
גבעת משואה, ירושלים * |
60 דירות גן |
פיתוח עצמי עם דירום |
2002 |
נתב"ג, לוד |
טרמינל 3 החדש, החלק הקרקעי |
רשות שדות התעופה |
|
מגדלי ריביירה, נתניה |
מכלול מגורים בן 112 יחידות דיור, שלב א' |
טוינסטד ודירום |
|
נתב"ג, דרכים וגשרים |
דרכי גישה, מבנים ועיצוב נוף, עם דן רולידר |
רשות שדות התעופה |
|
מבנה אנילביץ, ת"א |
משרדים סביב תחנת חשמל תת-קרקעית גדולה |
|
|
תחנת חגית, ואדי מילח |
תחנת כוח משולבת עם טורבינת גז |
חברת החשמל |
2003 |
מגדל סונול, ת"א |
מגדל משרדים בן 28 קומות |
רובינשטיין וסונול |
|
מגדלי בארי-נהרדעא * |
180 דירות יוקרה, מגדל בן 32 קומות |
פיתוח עצמי עם דירום |
|
מכלול סומ-אר, נתניה * |
מכלול לתעשיות היי-טק |
פיתוח עצמי עם סומט |
|
מגדלי הריביירה, נתניה |
מכלול מגורים בן 158 יחידות, שלב ב' |
טוינסטד ודירום |
2004 ואילך |
האוניברסיטה הפתוחה, רעננה |
קמפוס על שטח של כ-50,000 מ"ר, שלב א' |
האוניברסיטה הפתוחה |
|
חניון ארגנטינה באוניברסיטת ת"א * |
חניון תת-קרקעי של 650 חניות |
פרוייקט יזמי BOT |
|
בית רד, משרדים בירושלים |
|
רד-בינת |
|
נמל היובל, אשדוד |
פיתוח תשתיות |
חנ "י |
|
נתב"ג 2000 |
תחנת הרכבת |
רשות שדות התעופה |
|
בנק המזרחי, חפירה ודיפון, ת"א |
עבודות חפירה ודיפון לבניין משרדים של כ-30,000 מ"ר |
בנק המזרחי |
|
מרכז קניות, שפיים- געש |
הקמת מרכז קניות פתוח של כ-18,000 מ"ר |
|
|
תחנת כח, נמל אשדוד |
טורבינת גז, מחזור משולב, מחסנים ותשתיות |
חברת החשמל |
|
מכללת יפו, ת"א-יפו |
בנין למדעי ההתנהגות |
|
|
מתקן התפלה, אשקלון |
|
|
|
מרכז מסחרי "שערי חדרה" |
עבודות שלד |
קלאב-מרקט |
|
תחנת כח אלון תבור |
טורבינת גז ומחזור משולב |
חברת החשמל |
|
מגדל אמפא, ת"א |
חניונים ומשרדים, |
אמפא נדל"ן |
|
מסילה שלישית באיילון |
מת"א צפון לתחנת ההגנה |
רכבת ישראל |
|
נמל היובל, אשדוד |
עבודות תשתית |
חנ "י |
|
מלון משואה, ירושלים |
|
|
|
מלונית ומרכז מסחרי, הדסה י-ם |
|
ישפרו |
|
הקונסוליה האמריקאית, ירושלים |
|
|
|
קו ביוב חוף הילטון |
קיר ים בטיילת להגנה על הקו |
איגוד ערים דן |
|
הקריה, ת"א |
"כנרית ג'", "פריחת אביב" |
משרד הבטחון |
|
סיטי פארק |
|
|
|
קניון עזריאלי, מודיעין |
חפירה, דיפון וביסוס |
|
|
נמל הכרמל, חיפה |
בניית רציפים חדשים באורך כ- 950 מ' |
חנ"י |
|
מבנה רמב"ם |
תשתיות להרחבת ביה"ח |
|
|
מחלף הוורדים, כביש 431 |
|
דניה-סיבוס |
|
אינטל, קרית גת |
הקמת בניין משרדים וחניון בשטח של כ-70,000 מ"ר |
ברן |
|
משרדי מייקרוסופט, הרצליה |
עבודות שלך לבניין משרדים וחניון |
גב ים |
|
גשר הפרדה מפלסית, פרדס חנה |
|
נתיבי ישראל |
|
מחלף רחובות |
|
נתיבי ישראל |
|
גשר לב המפרץ, חיפה |
|
יפה נוף |
|
מעבר רפא"ל, הקריות, חיפה |
|
רכבת ישראל |
|
מחלף נשרים, 431 |
|
דניה – סיבוס |
|
מחנה צבאי, נחשונים |
תכנון וביצוע מחנה צבאי על שטח של ב-1,700 דונם, 220 מבנים ו-27 ק"מ כבישים |
חיל ההנדסה האמריקאי |
|
גשר ענבה |
|
נתיבי איילון |
|
גשרים על כביש 431 |
|
נתיבי היובל |
|
בנין "עתידים" 8, רמת החי"ל, ת"א |
בניין משרדים |
|
|
גשרי רכבת באיילון דרום |
|
נתיבי איילון |
* פרויקטים ביזמות ופיתוח עצמי/ עם שותפים
בתי ספר ומוסדות חינוך
גשרים
חניונים
טיהור שפכים
מגדלי משרדים ורבי קומות
מרכזי ספורט
נמלים
נתב"ג
עיריות
שווקים וקניונים
תחנות כח
תחנות רכבת
תעשיות
מלון המלך שלמה באילת
מסוף הפחם באשקלון
פרוייקטים לפי שימושים
בתי חולים1972 – בי"ח פלימן למחלות ממושכות, חיפה 1981 – בית החולים האיטלקי, נצרת 1992 – בית חולים לילדים "שניידר", פתח תקוה ? – בי"ח רמב"ם חיפה, הרחבת תשתיות
בית כלא1996 – בית כלא צלמון
בתי כנסת ומרכזים קהילתיים? – בית כנסת "רוממה", חיפה ? – בית העם באביאל ? – בית העם, מושב גורן 1989 – בית כנסת רפורמי ראשי, "בית דניאל", ת"א 1989 – מרכז קהילתי רמת אביב ג', ת"א 2000 – בית שמואל, ירושלים ? – בית כנסת "רוממה"
בתי מגורים1972 – רכסים – 60 דירות שיכון 1975 – רח' מרגלית, חיפה, 60 דירות שיכון 1976 – נווה יוסף, חיפה, 120 דירות שיכון 1978 – מורדות שאנן, חיפה, 90 דירות סטנדרט 1980 – שכונת יעל, עכו, 108 דירות סטנדרט 1980 – שכונה ג', באר שבע, 40 דירות סטנדרט 1981 – נאות נחמה, חיפה, 83 דירות יוקרה בשני רבי קומות עם מרכז מסחרי 1981 – באר שבע, 32 בתי גן יוקרתיים 1982 – רמות ספיר, חיפה, 40 דירות סטנדרט 1982 – עמק השמש, חיפה, 81 דירות יוקרה ברב קומות 1983 – פאר נוף, חיפה, 66 דירות יוקרה 1985 – רמות ספיר ב', חיפה, 52 דירות סטנדרט 1986 – כוכב יאיר, 94 וילות ? – אלפי מנשה 1996 – ווסט פארק, ראשון לציון, 300 וילות 2001 – גבעת משואה, ירושלים 2002 – מגדלי ריביירה, נתניה 2003 – מגדלי בארי-נהרדעא, ת"א 2003 – מגדלי הריביירה, נתניה, שלב ב' ? – פינר/נופית, ליד קרית טבעון
בתי מלאכה1980 – סדנא למנועי דיזל שלרכבת ישראל, חיפה 1990-2 – מרכז לוגיסטי, קו-אופ, ראשון לציון, 4 שלבים ? 1997 – מוסך מרכזי ומרכז לוגיסטי, ראש העין
בתי מלון1984 – מלון נפטון, אילת 1985 – מלון המלך שלמה, אילת 1987 – בית שמואל, חלק ממכלול HUC, ירושלים 1991 – מלון ספורט שלב ב', אילת 1995 – מלון טופז, אילת 1996 – מלון נובה, אילת 1996 – מלון מיראג', אילת 1996 – מלון אמבסדור, אילת 1997 – מלון שירת הים, אשקלון ? – מלון מרידיאן, אילת 1997 – מלון גלי כנרת (פרדייס), טבריה 1999 – מלון הרודס, אילת 1999 – מלון שנגרילה, אילת 1999 – שלד מלון רויאל גרדנס, אילת 1999 – מלון עץ הזית, ירושלים 2000 – מלון נובוטל, ים המלח 2001 – מלון הרודס, אילת, שלב ב' ? – מלונית משואה, ירושלים ? – מלונית הדסה, ירושלים
בתי ספר ומוסדות חינוך1973 – תיכון עירוני ג', חיפה 1974 – תיכון אורט, חיפה 1972-6 – תיכון ממלכתי-דתי, קרית אתא, שני שלבים 1976 – תיכון ליאו בק, חיפה, תוספת 1987 – קמפוס היברו יוניון קולג', ירושלים 2004 – האוניברסיטה הפתוחה, רעננה ? – מכללת יפו
גשרים1984 – גשר עופר, חיפה 1989 – גשרי איילון-ירקון, ת"א 1989 – גשר הגיבורים, חיפה 1989 – גשר קק"ל, ת"א 1990 – שני גשרים על נתיבי איילון, ת"א 1991 – שני גשרים בצומת גלילות, ת"א 1991 – גשר יגור 1992 – גשר השלום, ת"א 1992 – גשר הקריות, חיפה 1993 – גשר ההלכה, ת"א 1993 – גשרי איילון דרום, ת"א 1993 – צומת מסילת הברזל על האיילון 1993 – גשר אצ"ל, איילון דרום 1993 – גשר משמר השבעה, להולכי רגל 1994 – גשר נחל צין בערבה 1994 – גשר נחל נקרות בערבה 1994 – גשרי הכפר הירוק 1994 – גשר בית גמליאל, הפרדה מפלסית 1994 – גשר שער יפו, ירושלים 1996 – גשר שחמון, אילת 2002 – נתב"ג, לוד מחלף גן ורדים פרדס חנה הפרדה מפלסית מחלף רחובות גשר יפה נוף, חיפה גשר רפא"ל בקריות חיפה מחלף נשרים גשר ענבה גשרים על כביש 431
חניונים1994 – חניון ממילא, ירושלים 1995 – חניון רויאל גרדנס, אילת 1997 – חניון חצרות יפו * אונ' ת"א אמפא ת"א
טיהור שפכים וקווי ביוב1983 – בתי הזיקוק, חיפה 1992 – איגוד ערים דן, בראשון לציון 1998 – ביוב עין-כרם, ירושלים, שחזור נחל שורק ? – קו ביוב חוף הילטון ת"א
|
מגדלי משרדים ורבי קומות1992 – נין משרדים, מת"מ חיפה 1994 – מגדלי התאומים, רמת גן 1997 – מגדל פרידמן, רמת גן 1997 – מגדלי רובינשטיין, רמת גן 1998 – מגדל סטפניה, ת"א 1999 – בית קרדן, ת"א 1999 – מגדל פלטינום, ת"א 2001 – מגדל אפריקה, ת"א 2002 – מכלול אנילביץ, ת"א 2003 – מגדל סונול, ת"א בית רד, ירושלים בנק המזרחי, ת"א אמפא ת"א "עתידים", ת"א
מחנות צבאייםחיל הים, חיפה נחשונים "כנרית" – חיל האויר, ת"א
מרכזי ספורט1975 – מרכז הספורט רוממה, חיפה 1991 – מרכז ספורט ליאו בק, חיפה
נמלים1978 – נמל חיפה, שטחי אחסון מכולות 1979 – נמל חיפה, חיזוק הרציף הראשי, שני שלבים 1989 – נמל אשדוד, מסוע הפחם 1990 – מתקני נמל, אילת 1999 – מזח הפחם באשקלון נמל היובל, אשדוד נמל הכרמל, חיפה
נתב"ג2002 – טרמינל 3, החלק הקרקעי 2002 – דרכים וגשרים סביב נתב"ג
עיריות ומבני ציבור1980 – היכל העירייה, עכו 1993 – ככר ספרא, כל המכלול, כולל העירייה, ירושלים 2001 – משרד החוץ, ירושלים הקונסוליה האמריקאית, ירושלים
רכבות1994 – תחנת רכבת השלום מסילה שלישית באיילון
שווקים וקניונים? – סופרמרקט שדמות מחולה/שדה תרומות 1979 – מרכז סירקין, חיפה 1981 – מרכז מסחרי, ערד 1996 – חוצות שפיים 1996 – מרגלית השרון 1996 – קניון הראל, מבשרת ציון 1996 – קניון מול הים, אילת 1997 – שוקניון אגריפס, ירושלים 1998 – רב שפע, ירושלים 1999 – קניון חולון 1999 – גרנד קניון, חיפה 2000 – קניון שבעת הכוכבים, הרצליה 2000 – מכלול רב מכר, גלילות מרכז קניות שפיים-געש מרכז מסחרי שערי חדרה חפירה וביסוס קניון עזריאלי, מודיעין
תחנות כוח1979-1981 – תחנת הכוח בחדרה, בית המשאבות ותעלת מי קירור 1981 – תחנת הכוח בחדרה, מתקן ריסוק פחם ומסוע פחם 1982 – תחנת הכוח בחדרה, מערכת הובלת הפחם 1985 – תחנת כוח במפעל רותם דשנים בנגב 1988 – תחנת הכוח אשקלון 1995 – תחנת כוח סדום, מפעלי ים המלח 1995 – תחנת הכוח בחדרה, שלב ב' 2000 – תחנת הכוח אשקלון, שלב ב' 2002 – תחנת חגית, מול יקנעם תחנת כוח בנמל אשדוד אלון תבור
תעשיות1975 – מפעלי נייר חדרה, מכונה 4 1976 – חיפה כימיקלים, מפרץ חיפה 1976 – מיילס כימיקלים, מפרץ חיפה 1978 – סבק"ל, מפעל לייצור מנועים, כרמיאל 1981 – רותם דשנים, נגב מזרחי 1981 – מפעלי ים המלח, מתקן מקלף 1984 – מפעלי ים המלח, שלב ב' 1992 – כרמל אולפינים, מפרץ חיפה 1994 – מפעל מלט נשר, רמלה, הרחבה ? – מתקן התפלה אשקלון
תעשיות היי-טק1972 – מרכז ייצור שלב ב', אלסינט ואלביט, מת"מ חיפה ? – טאור סמי-קונדקטורס, מגדל העמק 1985 – מרכז מחשבים בל"ל, לוד 1989, 1992 – מרזית בע"מ, בני ברק 1995-2001 – פארק תעשייה הרצליה 1996 – פארק תמר, רחובות 2001 – בית המילניום, רעננה 2003 – מכלול סומ-אר, נתניה אינטל, קרית גת משרדי מייקרוסופט, הרצליה
תשתיות קרקע, גינון ושיקום1979 – חוף דדו, חיפה 1993 – הכנת אתר הגנים למרכז הבהאי העולמי, חיפה 1998 – שיקום נחל שורק לאחר הנחת קו ביוב עין כרם 2002 – עיצוב נוף סביב נתב"ג
פיתוח ויזמותבית המילניום, רעננה גבעת משואה, ירושלים מגדלי בארי-נהרדעא, ת"א מכלול סומ-אר, נתניה
|
עובדים מרכזיים בחברה לדורותיהם
אבי ויצחקי, מהנדס ראשי ושותף
אבי וחמאדי, "זקן" העובדים בחברה
אבי ונועם, החתן, בעלה של הבת יעל
אבי עם שילה, חשב כללי ושותף, ואילן בק – המבטח הנצחי של החברה
שונים
יהודה בונה- תחזוקה
אלון חמרי – מחסן ציוד
רחמים חופי – מדידות
ציון משה – חשמל ומנופים
סמי דאו – מנופאי
עומר קרחי – יזמות (חתן)
יגל בוירסקי – רכש ולוגיסטיקה
מירי קרחי – רכש ולוגיסטיקה (בת)
דני ויינשטיין – תיאום מערכות
חיים חינגה – רכב
יונה שמר – בטיחות
הלל ארקין – מיחשוב
משרד
דליה בונה – מזכירות
שילה ורדיזר – הנהלת חשבונות
גלית לוי – הנהלת חשבונות
נורה חסן – הנהלת חשבונות
רות הלפרין – משפטים
רות שר שלום – משפטים (בת)
שי דנן – משפטים
אמנון ברקאי – כח אדם
עופר משולם – כח אדם
רוחמה סייג – מזכירות
מירי אביעוז – מזכירות
רותי שמש – מזכירות
יעל גרשי יוסף – מזכירות
איקה אטיאס
רעיה חבני – מזכירות
טובה מטבעון
מנהלי עבודה בכירים
סלמאן מוסטפה
חמאדה מוסטפה
זאב מזרחי
רפי טפירו
חמודי חמודי
איברהים סוויד
חיים גלנט
אבי בן לולו
אייל בן לולו
יצחק רוסו
חאלד חוג'יראת
ח'ליל מחברון
אדוארד טננבוים
מאג'ד מנסור
אלברט ביטון
ריי ג'רארד
שמעון גיגי
מהנדסים בכירים ומנהלי פרוייקטים
יצחק יצחקי – מהנדס ראשי
גבי שפושניק
משה אביטל
אמנון גליק
מיקי מואב
אבשלום עמרם
דורון אלתרמן
דני אבני
עופר קוטלר
עודד בר יעקב
אלדד קרמר
מיכאל אוסביאצוב
ליאוניד זיליאזקו
אבנר טרבלסי
דוד בינקוביץ
אסי סרי
ישראל אשכנזי
אריה הולצברג
יעקב בהר
שלמה כהן
יוסי כהן
גידי כספית
מוטי שריקי
דורון יצחקי
נועם מרקס (חתן)
סבטלנה קושניר
רונית כליף
אמיר פוטייבסקי
ירון חיים
מפעל חיים
כתבות בעיתונות (לחץ להגדלה)
עובד בכביש, מאת אריה אבנרי, "ידיעות אחרונות", 5.9.1995
בזמן האחרון נעלמו מצדי הכבישים השלטים הענקיים, שמכריזים על מבצעת עבודות התשתית: חברת א. ארנסון. ההסבר של החברה להורדת השלטים הוא, ש"היקף הפעילות הצטמצם". ליתר דיוק, החברה החליטה לוותר על מספר מכרזים של מע"ץ ושל נתיבי איילון, כי לא הסכימה להוריד מחירים. בעבר נחשבה "א. ארנסון" לפירמה המובילה בארץ בבניית גשרים ובסלילת מעברים ושוליים לכבישים. כיום היא חולשת רק על שליש מהענף.
בעל החברה, אבי ארנסון, מסביר בראיון ראשון: "הוריתי להוריד את השלטים, מאחר שלא רציתי להתחרות בשלטי הענק שמציב משרד השיכון, ומאחר שהחברה קיבלה תדמית של מי שעוסקת רק בכבישים ובגשרים, בעוד שאנחנו מבצעים פרוייקטים אחרים, שהציבור כמעט לא מכיר".
אחד הפרוייקטים, למשל, הוא בניית יסודות וקונסטרוקציה בתחנת כוח חדשה, שמקימה ליד סדום החברה הקוריאנית הענקית "יונדאי". מדובר בניסיון ראשון להפיק אנרגיה מים המלח. "א. ארנסון" צברה ניסיון ובנתה מוניטין כשהשתתפה בהקמת תחנת הכוח הגדולה בחדרה ותחנת הכוח ליד זיקים. החברה גם השתתפה בעבודות בינוי בנמל אשדוד ובהקמת התשתית למפעל הדשנים "רותם" ליד דימונה.
אבי ארנסון, בן 55, מהנדס אזרחי כסוף שיער, נעים הליכות, נשוי ואב לבן וחמש בנות. הוא מגיע לפגישה הראשונה שלו עם התקשורת נעול בסנדלים. אחד מידידיו אמר לי, שהסנדלים הם סימן ההיכר שלו.
ארנסון מתרחק בעקשנות מהתקשורת. עד היום הוא לא התראיין לשום עיתון, ותצלומו לא הופיע בשום טור רכילות. הוא מקפיד להיעדר מאירועים חברתיים נוצצים. כך נהג גם כשמילא תפקיד ציבורי במרכז הקבלנים.
משפחת ארנסון מתגוררת בוילה לא מפוארת בקרית טבעון. ראש המשפחה נוהג בעצמו ב"פז'ו" מיושנת משהו. "הילדים שלי מתביישים שהם עשירים", הוא אומר בחיוך.
האב, הרי ארנסון, בן 86, גם הוא מהנדס ואיש עתיר נכסים, מתגורר עם שאר בניו בקנדה, המפקדה המשפחתית. אבי עלה ארצה ב-61 ועבד כמהנדס במוביל הארצי. כעבור שנתיים חזר לקנדה וב-64 חזר אלינו סופית והקים את החברה הנושאת את שמו. הוא עדיין יוצא מדי פעם לגיחות קצרות לקנדה, לביקורים משפחתיים.
החברה החלה את פעילותה בבניית גשרים, תחילה במתכונת מצומצמת ואחר כך בהיקפים גדולים, שהביאו להתפתחות הדרגתית. כיום מועסקים בחברה כ-800 עובדים קבועים ועוד מאות זמניים, הפועלים בשירות קבלני משנה.
הנהלת החברה יושבת בחיפה, אף שמרכז הכובד העסקי עבר במשך השנים למרכז. התנופה הגדולה הייתה עם התחלת העבודה על נתיבי איילון, בראשית שנות ה-70. היה זה פרוייקט התחבורה היבשתי הגדול במדינה ואנשי א. ארנסון עבדו שם.
אבי ארנסון מתגאה בפרוייקטים נוספים בהם היה מעורב. למשל, מרכז רפואי בחיפה, בית החולים לילדים ליד "ביילינסון" בפתח תקוה, ובית החולים האיטלקי בנצרת. החברה בנתה מלונות באילת ("נפטון" ו"המלך שלמה") והקימה שם סופרמרקט ענקי, ואת ה"היברו יוניון קולג'" בירושלים.
בתנופת הבנייה של השנים האחרונות, בעקבות גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר, עמדה החברה מהצד ולא השתתפה בחגיגה הגדולה. ארנסון מנמק: "כשמרבית חברות הבנייה התפתו לקריאתו של שר השיכון דאז, אריק שרון, החלטתי לנצל את העובדה שהשטח התפנה וביצעתי מספר פרוייקטים ללא מתחרים. צברנו רווחים נאים. עכשיו יש חברות שהחליטו להיענות לקריאות לבנות מהר, והיום הן מסובכות בתביעות נגד המדינה.
היו לך גם נפילות, חבטות מקצועיות?
כן, בטח. הפסדתי הרבה כשבניתי בשטחים ובכוכב יאיר, שם היינו שותפים בחברת "צוותא". אבל אין לי טענות, לא תמיד צריך להצליח.
מה היקף הפעילות הכספית של החברה?
בשנה החולפת היה המחזור 60 מיליון דולר. אין חשש, אין לנו תכניות ללכת לבורסה. העומס העיקרי של ניהול החברה נופל על כתפיו של אבי ארנסון. הוא חי בכבישים ועוקב מקרוב אחר כל אחד מהפרוייקטים שבהם הוא מעורב. "בשלב זה אין מישהו מבני משפחתי שיסייע לי", הוא נאנח. הבן הבכור מעדיף לנסוע לקנדה וללמוד הנדסת מכונות. שני החתנים המיועדים שלי רחוקים מהענף. אחד מהם לומד רפואה והשני עוסק באמנות, ספק אם הוא יצטרף".
ערב הבחירות האחרונות לכנסת הופיע שמו של ארנסון ברשימת אנשי עסקים, שתרמו במקביל לליכוד ולעבודה. מבקרת המדינה חשפה את שמו. ארנסון לא אהב את זה. הוא לא חש בנוח לשחזר את התקופה ואת הפרסומים.
האמת, זה לא מוזר לתרום לשתי מפלגות יריבות? או שאולי המבקרת טועה.
"אני לא חושב שהיא צדקה בביקורת החריפה שמתחה על התורמים. לא תרמתי כדי שתהיה לי תמורה או טובת הנאה. עובדה שמשפחתי תרמה גם למרצ. עשיתי זאת רק כדי לאפשר למפלגות לפעול, ולא משנה לי מי ינצח בבחירות."
א ארנסון בע"מ – 13.8.2004 – ענת גורג'י, הארץ
"המכרזים היחידים שאני לא מצטער עליהם הם אלה שלא זכיתי בהם"
אבי ארנסון, מנכ"ל חברת הבנייה א.ארנסון, יורה לכל הכיוונים: אנשי האוצר "חושבים שהם יודעים הכל", משרדי הממשלה "מעכבים תשלומים", והעיריות "לא משלמות ואני לא מוכן לעבוד בשבילן"
"קשה לבצע פרויקטים בתחום הבנייה בישראל. העיריות לא משלמות, משרדי ממשלה מעכבים תשלומים, וחברות כמו מקורות מערימות קשיים בלתי סבירים על מתמודדים והופכות את הזכייה לבלתי אפשרית". כך אומר בראיון ל"הארץ" אבי ארנסון, המנכ"ל והבעלים של חברת הבנייה א.ארנסון.
לדבריו, "פקידי האוצר המנהלים את מכרזי ה-BOT בטוחים שהם יודעים הכל. הם לא מוכנים לשמוע שום דבר מאף אחד. כל הצעה שקבלן מעלה הם מיד חושבים שרוצים לדפוק אותם, חושבים שההצעה היא תרגיל. לא מבינים שכל הצעת ייעול אמורה לחול על כל המתמודדים במכרזים ולא רק עליו".
ארנסון לא מצליח להבין את התנהלות פקידי הממשלה: "הם מציבים בפני המתמודדים אינסוף מטלות, תנאים משפטיים שאני לא מבין אותם. אולי זה בגלל הרקע הקנדי שלי. אומרים 'הקבלן יקח בחשבון', אבל אני לא מסוגל, בהיעדר נתוני בסיס, לעשות את אותו חשבון – ולכן אני לא מגיש הצעות. המכרזים היחידים שאני לא מצטער עליהם הם אלה שלא זכיתי בהם".
א.ארנסון נחשבת לאחת מחברות הבנייה הגדולות במשק. היקף הפרויקטים השנתי שלה בתחום הבנייה שנמצאים בביצוע נאמד ב-100 מיליון דולר. החברה שהוקמה ב-69' על ידי אבי ארנסון, נמצאת בבעלות פרטית שלו (85%), משפחת ארנסון (10%) ושותפו יצחק יצחקי (5%). החברה, שהחלה את פעילותה בבנייה בחיפה, מקימה כיום פרויקטים למגורים, תעשייה ותשתיות ובהם פרויקט נתב"ג 2000. בנוסף היא מקימה את בניין המשרדים של חברת חשמל ברחוב אנילביץ' בתל אביב, את המסילה השלישית בנתיבי איילון, ואת פרויקט היוקרה בארי-נהרדעא בתל אביב (החברה שותפה ב-20% ממנו).
כמו כן מקימה א.ארנסון בנחשונים את פרויקט ימ"ח של חיל השריון. החברה טוענת כי היא מפגרת אחרי לוחות הזמנים שנקבעו בפרויקט בין היתר מאחר שהחומר לבנייה תקוע בגלל העיצומים בנמלים, ונמצא כעת בלימסול. א.ארנסון מעורבת גם בפרויקט תחנת הכוח אלון תבור של חברת החשמל, ומסיימת הקמת מרכז מסחרי בחדרה.
בכמה פרויקטים אתם מעורבים כיום בסך הכל?
ארנסון: "אנחנו משתדלים שכל הזמן נהיה סביב 20-15 פרויקטים בביצוע, לא חשוב הגודל. אנחנו לא מתחרים על עבודות קטנות. על כל פרויקט שאנו זוכים בו, יש 30 פרויקטים שאנו מגישים להם הצעות אבל לא זוכים".
איך מחליטים לאיזה מכרז לגשת?
"קודם כל יש שורה ארוכה של גופים שאנחנו לא עובדים עבורם. אני לא עובד בשביל קבלנים אחרים כי אני מכיר את כל השיטות שלהם. אני לא עובד בשביל אף עירייה – כי הן לא משלמות וגם מחייבות מכרז פומבי. אין לי עניין לזכות בהצעה הזולה מבין 20 מתמודדים. זה לא סביר. אני לא עובד בשביל משרדי הממשלה – כי הם מציבים קשיים ומעכבים תשלומים.
"באופן עקרוני, אם יש גוף שאני מגיש לו שלוש, ארבע או חמש הצעות ולא מצליח, אז אני מוותר על הגשת הצעות בעתיד לאותו גוף. כך למשל מתמ בחיפה. בעבר בנינו עבורם די הרבה, אחר כך הם עברו מהפך ניהולי. הגשנו להם כמה מכרזים והיינו לא מרוצים – אז החלטנו לא להגיש יותר".
מה לגבי חברות ממשלתיות; רשות הנמלים, רכבת ישראל?
אתם אני דווקא עובד. עם רכבת ישראל התחלנו לעבוד רק באחרונה. אנחנו מבצעים עבורם את המסילה השלישית באיילון. זה פרויקט מורכב ומיוחד, ואני מאמין שנסיים אותו לפני המועד הרשמי שהוא פברואר 2005. עם רשות הנמלים אנחנו עובדים די הרבה. החברה מעורבת בהקמת נמל היובל באשדוד וניגשה למכרז להקמת נמל הכרמל בחיפה.
"עם חברת מקורות, לעומת זאת, אני לעולם לא אעבוד יותר. במכרז למתקן סינון הם ערמו בכל פעם קשיים נוספים כדי להפוך את ההצעה שלנו ללא אטרקטיווית. חמש שנים נאלצנו להתמודד איתם עד שהסתיים ההליך – ולא זכינו. בכל מקרה אני לא רוצה לעבוד אתם יותר.
מה לגבי פרויקטים למגורים?
"אנחנו מקימים את פרויקט בארי-נהרדעא בתל אביב ושותפים בפרויקט. בעיקרון איני בונה עבור יזמים אחרים. בנוסף אני מעדיף שלא לבנות למגורים. אנחנו חברה מצומצמת ואין לי אפשרות להתמודד עם כל דרישה של רוכש דירה שהשקיע בה אולי את מיטב כספו, אבל עדיין מדובר בחצי מיליון דולר או משהו כזה. לכן אני מעדיף להתמקד בפרויקטים הגדולים מ-5 מיליון דולר ולעבוד מול גופים גדולים".
באיזה פרויקט גדול אתם מעורבים כיום?
"ניגשנו למכרז המיון המוקדם לסלילת כביש 431 מנס ציונה ועד מודיעין שהיקפו 1.2 מיליארד שקל (הפרויקט אמור להתבצע בשיתוף המגזר הפרטי בשיטת PFI, ע"ג). עם זאת דרשנו כמה שינויים מהאוצר, כי יש דברים לא הגיוניים במכרז. אם לא יבוצעו השינויים, יכול להיות שלא ניגש".
אילו שינויים?
"למשל נקבע כי אנחנו נהיה אחראים על התכנון, אבל לא מוכנים להראות לנו את ספר החישובים שלפיו הוכן התכנון. ואז בכל החלטה שנקבל בנוגע לתכנון זה כמו לעשות ניתוח שלאחר המוות: נצטרך לנחש מה היתה הנחת היסוד של המתכנן. דוגמה נוספת: אנחנו יודעים בוודאות שלא עשו בדיקת קרקע מספקת לפני התכנון, אז איך בדיוק רוצים שניקח אחריות על תכנון שאין לנו שליטה על איזה בסיס הוא נעשה?
"בעיה נוספת היא שבתנאי המכרז נקבע כי יוטלו קנסות על הזוכה במכרז בגין אי יכולת של כלי רכב להשתמש בנתיבים לאחר שיוקמו. כלומר אם נתיב נסיעה ייסתם כתוצאה מאירוע כלשהו נצטרך לשלם להם קנסות. המקרה הכי נפוץ הוא אם רכב נתקע. במקרה כזה רק למשטרה יש סמכות לגרור אותו, ואנו למעשה תלויים בה. כלומר לא נתנו לנו אישור להזיז כלי רכב תקועים, אבל יקנסו אותנו על שכלי הרכב עומדים בכביש וחוסמים נתיב.
"עוד בעיה היא שכל כבישי הגישה לכביש מהיישובים הממוקמים לאורכו אינם מוסדרים במכרז. לא הובהר סופית אילו יישובים מתחברים לכביש, כיצד הם אמורים לעשות זאת ומי אחראי על ההתחברות. בעיה אחרת היא הזכות ששומרים לעצמם פקידי האוצר לשנות את התנאים לאחד או יותר מהמשתתפים. הם יכולים לצרף למכרז גם מישהו שלא השתתף. כאשר שאלנו מה זה אומר, התשובה היתה 'נפעל לפי כל דין'. כלומר, הם יכולים להחליט למשל שכל מי שהשם שלו מתחיל ב-א' צריך לשלם קנס".
מה לגבי פרויקט הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב שעלותו מוערכת ב-360 מיליון שקל?
"אני לא מתכוון לגשת למכרז. הוא מיועד רק למי שיש ניסיון בגביית תשלום מנהגים".
אז לא נשארו הרבה מכרזים בישראל שאתם יכולים להתמודד בהם. מה לגבי בנייה בחו"ל?
"לגבי ישראל, אנחנו בכל זאת מסתדרים לא רע ועובדים. לגבי חו"ל – אני פעיל שם לא במסגרת א.ארנסון ולא מתראיין על זה".
במשרדי הממשלה אומרים שהם לומדים כל פעם לקחים בניהול המכרזים. אתה מאמין שבעתיד יהיה קל יותר?
החשב הכללי באוצר ירון זליכה מבין את הבעיות שלנו, ויש לו את כל הכישורים לסייע לנו. הוא גם עובד תחת שר שמגיע מהמגזר הפרטי. אנחנו נפגשים עם זליכה, ומספרים לו על הקשיים. הוא מקשיב ומבטיח לעזור. נקווה שיהיה יותר טוב.
מחברת מקורות נמסר בתגובה: "מקורות ניהלה מכרז בינלאומי, המחייב שיתוף בין חברות מומחיות בתחום מהעולם לבין חברות ישראליות. מעצם טבעו היה זה מכרז מורכב, והוא נוהל בקפדנות יתירה ועל פי כל דין. טענותיו של ארנסון, שלא זכה במכרז, נדחו על הסף בבית המשפט, אשר קבע כי מקורות נהגה כדין".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ועדת המכרזים קיבלה שאלות מהתמודדים במכרז לכביש 431, היא דנה בהן יחד איתם וצפויה לדון בהם שוב. אם ועדת המכרזים תחליט שיש לתקן חלק מהדברים הם יתוקנו. מאחר שלא החזרנו עדיין תשובות למתמודדות לא נוכל עתה להתייחס לכל נקודה. עם זאת, בנוגע לשינוי הרכב הקבוצה, זו זכות ששמורה לקבוצות, אך היא מחייבת אישור של ועדת מכרזים ותותר רק במקרים בהם אין פגיעה ביכולות של הקבוצה, כפי שהוצגו במכרז המיון המוקדם. בנוגע לנתיב המהיר, אמנם בישראל יש רק כביש מהיר אחד עם מפעיל אחד, אך מערכת האגרה שתופעל בנתיב המהיר שונה לחלוטין מזו המופעלת בכביש חוצה ישראל ולכן למפעיל אין יתרון משמעותי".